הארדפורק והסופטפורק: מה זה בעצם ומה ההבדל?

מטבעות קריפטוגרפיים וטכנולוגיות בלוקצ’יין מתפתחות במהירות, מביאות מונחים וקונספטים חדשים שעשויים להיות קשים למתחילים. אחד המושגים המרכזיים בעולם הבלוקצ’יין הוא הארדפורק и הסופטפורק. מונחים אלו מתארים שינויים בפרוטוקול של הבלוקצ’יין, שעשויים להשפיע בצורה משמעותית על פעולתו, משתמשיו ומפתחיו. במאמר הזה נסקור בפירוט מהו הארדפורק ומהו הסופטפורק, כיצד הם מיושמים, מה ההבדלים ביניהם, וכיצד השימוש בהם משפיע על מערכת האקו-סיסטם של המטבעות הקריפטוגרפיים. אם אתם רוצים להבין יותר לעומק את הבלוקצ’יין ולהיות מעודכנים בשינויים על בורסות הקריפטו MEXC, המאמר הזה בשבילכם.

מהו פורק בבלוקצ’יין?

הבנה כללית של המונח “פורק”

המונח “פורק” (מאנגלית, fork — “מזלג”) בהקשר של בלוקצ’יין מתכוון להפרדה או שינוי בפרוטוקול של הרשת, שמוביל לשינוי כללים לעיבוד עסקאות ובלוקים. פורק ניתן להשוות לצומת בדרך: בתחילה הרשת מופיעה על מסלול אחד, אך ברגע מסויים היא עשויה להתפצל לשניים או יותר, כאשר לכל אחד מהם יש את המאפיינים שלו.

פורקים מתרחשים כאשר קהילת הבלוקצ’יין (מפתחים, כורים, משתמשים) מחליטה לבצע שינויים בפרוטוקול. שינויים אלו יכולים להיגרם מתוך הצורך לתקן שגיאות, לשפר פונקציות, להגביר אבטחה או אפילו מחלוקות פילוסופיות בתוך הקהילה. כתוצאה מהפורק יכולה להתעורר גרסה חדשה של הבלוקצ’יין, שהיא או מופרדת לחלוטין מהרשת המקורית, או נשארת תואמת לה.

כיצד הפורק מיושם במטבעות קריפטוגרפיים ובלוקצ’יין

פורקים הם חלק בלתי נפרד מההתפתחות של רשתות בלוקצ’יין. מכיוון שהבלוקצ’יין הוא מערכת מופץ, כל שינוי בפרוטוקול דורש הסכמה של רוב המשתתפים ברשת. פורקים מאפשרים:

• לעדכן פרוטוקול: לדוגמה, להוסיף פונקציות חדשות, כמו תמיכה בחוזים חכמים או שיפור הסקלביליות.
• לתקן פגיעויות: פורקים יכולים לתקן שגיאות או להגן על הרשת מפני התקפות.
• לפתור סכסוכים: אם הקהילה לא יכולה להגיע להסכמה בנוגע לפיתוח הפרויקט, פורק יכול לחלק את הרשת לשתי גרסאות שונות.
• ליצור מטבעות קריפטו חדשים: חלק מהפורקים מביאים להופעת טוקנים חדשים המתחילים להיסחר בבורסות.

פורקים מחולקים לשני סוגים עיקריים: הארדפורק и הסופטפורק. בואו נפרט על כל אחד מהם подробнее.

מהו פורק קשה?

הגדרת פורק קשה

פורק קשה — הוא שינוי רדיקלי בפרוטוקול הבלוקצ’יין שאינו תואם את הגרסה הקודמת של הרשת. זה אומר, שהנודים העובדים לפי הפרוטוקול הישן לא יוכלו לקבל בלוקים שנוצרו בפרוטוקול החדש, ולהפך. כתוצאה מכך, פורק קשה לרוב מביא לחלוקת הבלוקצ’יין לשני שרשראות נפרדות: ישנה וחדשה.

פורק קשה דורש שכל המשתתפים ברשת (כורי בלוקים, משתמשים, מפתחים) יעדכנו את התוכנה שלהם לגרסה חדשה. אם חלק מהקהילה מסרב לבצע עדכון, זה יכול להוביל ליצירת שני בלוקצ’יינים עצמאיים, שכל אחד מהם יתפתח בנפרד.

דוגמאות לפורקי קושי בפרויקטי קריפטו

פורקי קושי אינם נדירים בעולם הקריפטו. הנה כמה דוגמאות ידועות:

• ביטקוין קאש (BCH): בשנת 2017, ברשת ביטקוין התרחש פורק קשה, שנגרם ממחלוקות בקהילה לגבי גודל הבלוק. חלק מהקהילה רצו להגדיל את גודל הבלוק כדי לשפר את קיבולת הרשת, בעוד אחרים תמכו בשמירה על הפרמטרים הנוכחיים ובהטמעת פתרונות שלב שני, כמו רשת לייטנינג. כתוצאה מכך, נוצר ביטקוין קאש, שהפך למטבע קריפטו נפרד.
• אתריום и אתריום קלאסיק (ETC): בשנת 2016, רשת Ethereum חוותה hard fork לאחר פריצת ה-DAO (ארגון אוטונומי מבוזר), שבמהלכה נגנב סכום משמעותי של ETH. רוב הקהילה תמכה ב-hard fork כדי להחזיר את הכספים שנגנבו, אך חלק מהמשתתפים סירבו לעדכן, מה שהוביל ליצירת Ethereum Classic.
• Monero (XMR): Monero ערכה לא אחת hard forks לצורך יישום שיפורים בתחום הפרטיות וההגנה מפני כריית ASIC. עדכונים אלו הפכו את הרשת לעמידה יותר נגד ריכוזיות.

בבורסת MEXC אתם יכולים לסחור הן במטבעות קריפטוגרפיים מקוריים (BTC, ETH) והן בפורקים שלהם (BCH, ETC), מה שנותן לסוחרים אפשרות לגוון את התיק.

מתי משתמשים ב-hard fork ולמה זה חשוב

hard fork מיושם במקרים הבאים:

• יישום שינויים קיצוניים: לדוגמה, שינוי אלגוריתם ההסכמה (מ Proof-of-Work ל- Proof-of-Stake, כפי שב-Ethereum 2.0).
• תיקון פגיעויות חמורות: אם הרשת נתונה להתקפה, hard fork יכול לבטל את ההשלכות או לחזק את האבטחה.
• יצירת הזדמנויות חדשות: hard fork מאפשר להוסיף תכונות שאי אפשר להוסיף ללא שינוי בפרוטוקול הבסיסי.
• פילוג הקהילה: כאשר השקפות המשתתפים על עתיד הפרויקט חלוקות, hard fork מאפשר לכל קבוצה לצעוד בדרכם.

hard fork חשוב, מכיוון שהוא מעניק לבלוקצ’יין גמישות להסתגל לאתגרים ולדרישות חדשות בשוק. עם זאת, הוא גם נושא סיכונים, כגון פילוג הקהילה, ירידת אמון בפרויקט או ירידה זמנית במחיר הטוקן.

מהו soft fork?

הגדרת soft fork

soft fork — זו שינוי בפרוטוקול הבלוקצ’יין, שהוא תואם לאחור. זה אומר שצמתים שלא עדכנו את התוכנה שלהם עדיין יכולים לתקשר עם הרשת, למרות שהיכולות שלהם עשויות להיות מוגבלות. סופט־ fork מחמיר את הכללים של הרשת, ועושה חלק מהבלוקים או העסקאות שהיו מותרות בעבר לא תקפות, אבל לא דורש הפרדה מוחלטת של השרשרת.

בניגוד להארד־fork, סופט־fork לא מוביל ליצירת שני בלוקצ’יינים נפרדים, אם רוב המשתתפים ברשת (במיוחד כורי הבלוקים) תומכים בעדכון. זה עושה את הסופט־fork לדרך פחות רדיקלית ובטוחה יותר לעדכון הרשת.

דוגמאות לסופט־forkים בבלוקצ’יין

סופט־forkים משמשים לרוב לשיפורים הדרגתיים של הרשת. הנה כמה דוגמאות:

• SegWit ב-Bitcoin: בשנת 2017, ברשת Bitcoin הוחל סופט־fork Segregated Witness (SegWit). הוא שינה את פורמט העסקאות כדי לשפר את יכולת ההתרחבות ולבטל כמה נקודות תורפה, כמו פלסטיות עסקאות. צמתים שלא עדכנו ל־SegWit המשיכו לפעול ברשת, אבל לא יכלו להשתמש בתכונות החדשות.
• BIP-66 ב-Bitcoin: סופט־fork זה, שהוטמע בשנת 2015, החריף את כללי בדיקת החתימות בבלוקצ’יין של Bitcoin, והגביר את אבטחת הרשת.
• Monero RandomX: Monero השתמשה בסופט־forkים כדי להטמיע אלגוריתמים חדשים לחפירה, כמו RandomX, כדי לשמור על ביזור ורמות עמידות בפני חפירת ASIC.

יתרונות ומגבלות של סופט־forkים

יתרונות הסופט־forkים:

• תאימות לאחור: אין צורך בעדכון מוחלט של כל הצמתים, מה שמפחית את הסיכון לקריסת הרשת.
• סיכון קטן יותר למחלוקות: סופט־forkים פחות סביר שיגרמו למחלוקות בקהילה.
• הטמעה הדרגתית של שינויים: מאפשרים שיפורים הדרגתיים של הרשת מבלי שינויים רדיקליים.

מגבלות הסופט־forkים:

• גמישות מוגבלת: סופט־fork לא מאפשר הטמעה של שינויים מהותיים, כמו אלגוריתם הסכמה חדש.
• תלות בכורים: כדי שהסופטFork יצליח, נדרשת תמיכה מרוב הכורים, אחרת הרשת עלולה להתמודד עם בעיות.
• קשיות היישום: סופטForks דורשות פיתוח מקיף כדי לשמור על תאימות.

ההבדלים העיקריים בין HardFork ל-SoftFork

מה ההבדלים המרכזיים בגישות ובסיכונים

ה-HardFork וה-SoftFork נושאים גישות שונות לעדכון הבלוקצ’יין, מה שמשפיע על הסיכונים והתוצאות. הנה ההבדלים העיקריים:

סיכונים של HardFork:

• פיצול הקהילה ויצירת שרשרות מתמודדות.
• אובדן אמון מצד משתמשים ומשקיעים.
• ירידת מחיר אפשרית של הטוקן עקב חוסר ודאות.

סיכונים של SoftFork:

• אפשרויות מוגבלות לשינויים נרחבים.
• בעיות פוטנציאליות, אם הכורים לא תומכים בעדכון.
• סיכון להחמרת הפרוטוקול, מה שעלול להוביל לפגיעות חדשות.

מתי לבחור HardFork ומתי SoftFork

הבחירה בין HardFork ל-SoftFork תלויה במטרות העדכון ובמצב הקהילה:

• בחר HardFork, אם:
  • נדרשים שינויים רדיקליים, כמו שינוי אלגוריתם הקונצנזוס או הטמעת תכנים חדשים.
  • הקהילה מחולקת, וחלק מהמשתתפים רוצים לפתח את הפרויקט בכיוון אחר.
  • נדרשת חידוש מלא של הפרוטוקול כדי לפתור בעיות חמורות.
• בחר SoftFork, אם:
  • אם יש צורך להטמיע שיפורים קטנים תוך שמירה על תאימות עם הרשת הנוכחית.
  • הקהילה כולה תומכת בשדרוג, ואין סיכון לפיצול.
  • חשוב למזער סיכונים ולשמור על יציבות הרשת.

איך פורקים משפיעים על משתמשים ומפתחים?

איך פורק משפיע על בעלי המטבעות המטפחים?

פורקים יכולים להשפיע משמעותית על משתמשים, במיוחד על בעלי המטבעות המטפחים. הנה ההיבטים העיקריים:

• פורק קשה:
  • אסימונים חדשים: אם החארד פורק גורם להפרדת השרשרת, משתמשים שהחזיקו באסימונים לפני הפורק בדרך כלל מקבלים כמות שווה של אסימונים ברשת החדשה. לדוגמה, בעלי BTC קיבלו BCH לאחר החארד פורק של Bitcoin Cash.
  • הצורך בשדרוג ארנקים: למשתמשים נדרש לשדרג את הארנקים שלהם כדי לתמוך ברשת החדשה, או להשתמש בבורסות להחלפת אסימונים חדשים.
  • תנודתיות מחירים: חארד פורקים לעיתים קרובות גורמים לאי ודאות, מה שיכול להוביל לשינויים חדים במחירים של שני המטבעות המטפחים.
• soft fork:
  • השפעה מינימלית: מכיוון שסופט פורק אינו מפריד את השרשרת, משתמשים בדרך כלל לא שמים לב לשינויים אם הארנק או הבורסה שלהם תומכים בשדרוג.
  • שיפור פונקציונליות: סופט פורקים, כמו SegWit, יכולים להפחית את העמלות על עסקאות או לשפר את האבטחה, מה שמועיל למשתמשים.

כדאי למשתמשים לעקוב אחרי חדשות על פורקים כדי לשדרג את התוכנה בזמן או לקבל החלטות על מכירה/אחסון של אסימונים חדשים. בורסה MEXC מספקת מידע מעודכן על פורקים ותומכת במסחר של אסימונים חדשים, מה שמקל על התהליך עבור סוחרים.

איך מפתחים יכולים להשתמש בפורקים בפרויקטים שלהם

בשביל מפתחים פורקים הם כלי לשיפור והתאמה של פרויקטי בלוקצ’יין. הם יכולים:

• לשפר את הפרוטוקול:
  • סופט פורקים מאפשרים להטמיע שיפורים בהדרגה, כמו הגברת יכולת הסקאלביליות או אבטחה.
  • חארד פורקים נותנים אפשרות לשדרג באופן רדיקלי את הפרויקט, על ידי הוספת פונקציות חדשות.
• ליצור פרויקטים חדשים:
  • הרצפות קשות משמשות לעיתים קרובות להשקת מטבעות קריפטו חדשים עם תכונות ייחודיות. לדוגמה, ביטקוין קאש נוצר כאלטרנטיבה לביטקוין עם גודל בלוק גדול יותר.
  • מפתחים יכולים להשתמש בקוד של בלוקצ’יין קיים כדי להשיק פרויקט חדש עם מינימום עלויות.
• לפתור קונפליקטים:
  • אם בת ομάδα מתעוררים חילוקי דעות, הרצף הקשה מאפשר לחלוק את הפרויקט כך שכל קבוצה תוכל לממש את החזון שלה.

למפתחים חשוב לקחת בחשבון את דעת הקהל ואת הסיכונים הקשורים לרצפים. רצף מצליח דורש תמיכה ממכרים, משתמשים ובורסות שמספקות לנזילות של הטוקנים החדשים.

סיכום

למה חשוב להבין את ההבדל בין רצף קשה לרצף רך

הבנת ההבדלים בין רצף קשה לרצף רך היא קריטית עבור כל משתתפי שוק הקריפטו – ממשתמשים וסוחרים ועד מפתחים ומשקיעים. הרצפות הקשות עשויות להביא להופעת מטבעות קריפטו חדשים ולשינויים משמעותיים במערכת האקולוגית, אך הן גם נושאות סיכונים של פילוג וחוסר יציבות. הרצפות הרכות, לעומת זאת, מאפשרות שיפורים הדרגתיים ברשת, תוך צמצום הסיכונים, אך האפשרויות שלהן מוגבלות.

עבור משתמשים, ידע זה עוזר לקבל החלטות מושכלות כיצד לנהל את הנכסים שלהם במהלך הרצפים. עבור מפתחים – לבחור בגישה נכונה לעדכון הפרוטוקול. עבור סוחרים – לחזות את התנודתיות ולהשתמש בהזדמנויות שמספקים הטוקנים החדשים בבורסות.

החזון להתפתחות טכנולוגיות הרצפים בעתיד

הרצפים יישארו חלק חשוב מהאבולוציה של טכנולוגיות בלוקצ’יין. עם עליית הפופולריות של פיננסים מבוזרים (DeFi), NFT ואמצעים חדשניים אחרים יגדל הצורך בעדכוני פרוטוקולים. בעתיד אנו יכולים לצפות ל:

• הרצפות יהיו מסובכות יותר: עם התפתחות הטכנולוגיות, הבלוקצ’יינים יישמו עדכונים מורכבים יותר, שייצרכו שילוב של פורקים קשים ורכים.
• אוטומציה של פורקים: כלים ופרוטוקולים חדשים עשויים לפשט את תהליך ביצוע הפורקים, ולהפוך אותם לפחות מסוכנים.
• העברת תפקיד הקהילה: ביזור משמעותו שההחלטות לגבי הפורקים יתחילו להתמקד יותר ויותר בהצבעות של משתמשים וכורים.

בורסת MEXC תמשיך לתמוך בטוקנים חדשים שיתפתחו כתוצאה מהפורקים, ותספק לעוסקים מסחר גישה להזדמנויות העדכניות ביותר. הישארו מעודכנים והיו מוכנים לשינויים בעולם הבלוקצ’יין!